פודקאסט "שיח על גינון" מארח את סיגל הדר, אילנאית עירונית מבאר שבע, לדיון על הצללה במרחב הציבורי העירוני באמצעות עצים. הדר מתארת את תפקידה הייחודי בקידום החלטת ממשלה להגברת הצל, את הרקע שלה כדור שלישי לגננים, ואת האתגרים והשיקולים הרבים הכרוכים בשילוב עצים במרחב האורבני הקיים ובפיתוח חדש. השיחה נוגעת לחשיבות העצים לא רק להצללה אלא גם לשיפור איכות החיים, להורדת טמפרטורות, להפחתת פשיעה ולתרומה אקולוגית, תוך התייחסות להתנגדויות תושבים, שיקולי תחזוקה והתאמת סוגי עצים לסביבה העירונית. היא מדגישה את הצורך בתכנון מקצועי, שיתוף פעולה עם גורמים שונים, וחינוך הציבור לחשיבות העצים במרחב העירוני. הדר מציינת את באר שבע כעיר מובילה בתחום בזכות שיתוף הפעולה והרצינות של גורמים רבים בעירייה.
ציר זמן מרכזי של אירועים:
שנות הקמת נהריה וקיבוץ ניר-עוז: סבו של סיגל הדר הקים את נהריה והיה גנן. אביה הקים את קיבוץ ניר-עוז והקים בו גן בוטני מפואר. סיגל גדלה לתוך עולם הגינון.
החלטת ממשלה 1022 (עד 2040): הממשלה מקבלת החלטה להצללת המרחב הציבורי באמצעות עצים עד שנת 2040, כחלק מהמאבק בהתחממות הגלובלית ותופעת אי החום העירוני.
הקמת גוף "דרך צל": מועצה לבנייה ירוקה, הנתמכת על ידי יד הנדיב, מקימה גוף מיוחד בשם "דרך צל" כדי להוציא לפועל את החלטה 1022.
הקמת תפקיד "אילנאית עירונית בבאר שבע": כחלק מפעילות "דרך צל", מוקם בעיריית באר שבע תפקיד חדש של אילנאית עירונית, וסיגל הדר מתמנה לתפקיד זה. היא יושבת במנהל ההנדסה בעירייה.
ביצוע תוכנית אסטרטגית להצללה בערים: ארבע ערים מובילות, ביניהן באר שבע, נכנסות לתוכנית של "דרך צל" ועוברות תהליך אסטרטגי מקיף עם משרדי אדריכלות ואגרונומים לבדיקת מצב ההצללה, מצב העצים, הטיפול בהם וסיבות לכישלון תוכניות קודמות.
יישום תוכנית הצללה בבאר שבע: סיגל הדר, כאילנאית העירונית, פועלת ליישום התובנות מהתוכנית האסטרטגית בשטח, משלב התכנון הראשוני ועד הביצוע.
התחדשות רחוב רגר בבאר שבע (לפני מספר שנים): כדוגמה לפרויקט מוצלח, מוזכרת התחדשות רחוב רגר שכללה שתילת ארבע שורות עצים בצד אחד של הרחוב, שינוי משמעותי לטובה.
פעילות "נאמני עצים" בבאר שבע: קבוצה של תושבים פעילים הפועלים בשיתוף פעולה עם העירייה לקידום נושא העצים, דרכה הגיעה סיגל הדר לתפקידה.
שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך: סיגל הדר מעוניינת בשילוב עצים וחינוך סביבתי במוסדות החינוך בבאר שבע.
הוראת סיגל הדר במכללה הטכנולוגית בבאר שבע: סיגל מלמדת במסלול הנדסאות אדריכלות נוף, ומעבירה לתלמידיה את חשיבות העצים.
צוות הדמויות העיקריות:
סיגל הדר: אילנאית עירונית בעיריית באר שבע. גננית דור שלישי, בעלת ידע רב בעצים ובגינון. תפקידה הייחודי הוקם במסגרת תוכנית "דרך צל" של המועצה לבנייה ירוקה במטרה לקדם את הצללת המרחב הציבורי בעיר. היא פועלת משלב התכנון ועד הביצוע, תוך שיתוף פעולה עם גורמים שונים בעירייה ומחוצה לה.
עמית שמר מנכ"ל חברת ש.ונציה: מגיש הפודקאסט "שיח על גינון". מנהל את השיחה עם סיגל הדר ושואל שאלות בנוגע לתפקידה, חשיבות ההצללה העירונית והאתגרים בתחום.
סבו של סיגל הדר: גנן שהקים את העיר נהריה.
אביה של סיגל הדר: הקים את קיבוץ ניר-עוז והקים בו גן בוטני מפואר וחסכוני במים.
יד הנדיב: גוף שתומך בנדיבות במועצה לבנייה ירוקה ובפעילות "דרך צל".
המועצה לבנייה ירוקה: גוף שתומך ומקדם בנייה ירוקה, והקים את גוף "דרך צל".
דרך צל: גוף מיוחד שהוקם על ידי המועצה לבנייה ירוקה במטרה להוציא לפועל את החלטת הממשלה להצללת המרחב הציבורי.
צילה וייס: פעילה ב"נאמני עצים" בבאר שבע, מנהלת שיתופי פעולה בין התושבים לעירייה בנושא העצים.
גיא כהן: מנתח עצים (מוזכר בהערכה), המסייע בשימור וטיפול בעצים במקום כריתתם.
פקיד היערות: גורם שאחראי על אישור כריתת עצים מוגנים במדינה.
https://spoti.fi/3DgvNcx
https://apple.co/3VGicBE
שאלות ותשובות בנושא הצללה עירונית ועצים במרחב הציבורי
מהו תפקיד האילנאית העירונית ומה המטרה של החלטת ממשלה 1022? תפקיד האילנאית העירונית הוא לתכלל את נושא העצים במרחב הציבורי, החל משלב התכנון הראשוני ועד לשלב הביצוע. זאת במסגרת החלטת ממשלה 1022, שמטרתה להגביר את הצללת המרחב הציבורי באמצעות עצים עד שנת 2040, כמענה להתחממות הגלובלית ולתופעת אי החום העירוני. ההבנה היא שהצל עצים הוא הדרך הטובה והזולה ביותר להפוך את המרחב הציבורי לנעים יותר.
כיצד משלבים עצים במרחב האורבני הבנוי, תוך התחשבות בתשתיות ובצרכי העיר? שילוב עצים במרחב האורבני דורש ידע רב תחומי ותכנון בתבונה. יש להתחשב בתשתיות תת-קרקעיות (חשמל, מים, ביוב, תקשורת), בתנועת הולכי רגל ורכבים, ובצורך של העצים במרחב מעל ומתחת לקרקע. התהליך כולל הגדרת צרכי העצים, דיונים מקצועיים עם מהנדסים וגורמים רלוונטיים, ולעיתים מציאת פתרונות יצירתיים או ויתור על שתילה במקומות מסוימים. המטרה היא למצוא את האיזון בין פיתוח עירוני לשמירה על עצים קיימים ושתילת חדשים שיצליחו.
מהם האתגרים העיקריים בקידום הצללה במרחב הציבורי בערים קיימות כמו באר שבע? בערים קיימות, האתגרים כוללים קילומטראז' גדול של רחובות הדורשים הצללה, קושי בשתילה במרקם עירוני בנוי, התחשבות בתשתיות קיימות, ומציאת עצים מתאימים לאקלים המקומי (במקרה של באר שבע - אקלים מדברי) שאינם דורשים השקיה מסיבית ושיוכלו לספק צל משמעותי מבלי להפריע. כמו כן, יש להתמודד עם העדפות ותלונות של תושבים שונים.
אילו סוגי עצים מתאימים במיוחד להצללה עירונית בישראל, תוך התחשבות בגובה, צל וצורך בתחזוקה מועטה? אחד העצים המומלצים הוא מכנף נאה, שגדל מהר, מגיע לגודל גדול, עמיד לתנאי העיר ואינו דורש תחזוקה רבה (אם כי לעיתים גוזמים אותו יתר על המידה). חשוב לבחור עצים גבוהים שיאפשרו זרימת רוח מתחת לצל שלהם ולא יצטרכו גיזום תכוף או יפגעו בתנועה ובכלי רכב גבוהים. רוב עצי המדבר המקומיים אינם מתאימים כעצי רחוב בשל קוצים וקושי בעיצוב לגובה. לכן, לעיתים יש צורך בהתאמת עצים ממקומות אחרים בעולם או בארץ.
כיצד מתמודדים עם תלונות של תושבים בנוגע ללכלוך או מפגעים אחרים הנגרמים מעצים במרחב הציבורי? חשוב להבין את מקור התלונות - לעיתים הן נובעות מקשרים לא טובים עם העירייה. יש לזכור שעצים אמנם עושים שלכת ופירות, אך הם גם מביאים תועלות רבות. במקום לכרות עצים, יש לשקול פתרונות כגון ניקוי תדיר יותר או גיזום חלקי כדי להפחית את הלכלוך, תוך התחשבות בטובת הכלל ולא רק בצרכים של תושב בודד. יש לחנך את הציבור לגבי חשיבות העצים והיתרונות הרבים שלהם.
מהן התועלות הרבות של עצים במרחב העירוני מעבר להצללה, וכיצד הם תורמים לאיכות החיים בעיר? עצים מספקים תועלות רבות כגון הורדת קרינה וטמפרטורה, ספיגת אבק וזיהום אוויר, הפחתת פשיעה ותאונות דרכים (והפחתת חומרתן), מתן בית לציפורים ובעלי חיים, העלאת ערך הנכסים ושיפור האווירה והרוגע בקרבתם. הם מהווים תשתית זולה יחסית לתאורה ומשפרים את תחושת הטיפוח והנעימות בעיר.
מדוע חשוב לתכנן ולבצע שתילת עצים במרחב הציבורי בצורה מקצועית, ומהן ההשלכות של חוסר מקצועיות בתחום? תכנון וביצוע מקצועיים חיוניים כדי להבטיח שהעצים ישגשגו, יספקו את התועלות המצופות ולא יהפכו למטרד או לסכנה. חוסר מקצועיות עלול להוביל לבחירת עצים לא מתאימים, פגיעה בתשתיות, צורך בתחזוקה מוגברת, ובסופו של דבר - לכך שהעצים לא ימלאו את ייעודם. התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום הגינון והאילנות היא זולה יותר בטווח הארוך ויכולה לחסוך כסף רב.
כיצד ניתן לקדם מודעות בקרב התושבים לגבי חשיבות העצים במרחב העירוני ולעודד שיתוף פעולה עם העירייה בנושא? ניתן לקדם מודעות באמצעות שילוב עצים במוסדות חינוך כדי שילדים יגדלו בסביבה ירוקה, יצירת שיתופי פעולה עם נאמני עצים וארגונים קהילתיים, והסברה לגבי היתרונות הרבים של עצים. חשוב לקיים דיאלוג עם התושבים, להקשיב לצרכיהם ולנסות למצוא פתרונות שמאזנים בין טובת הפרט לטובת הכלל. עירייה חכמה יודעת ליצור שיתוף פעולה ולתת מענה הולם לפניות התושבים תוך קידום מטרות ההצללה העירונית.
פודקאסט "שיח על גינון" מארח את סיגל הדר, אילנאית עירונית מבאר שבע, לדיון על הצללה במרחב הציבורי העירוני באמצעות עצים. הדר מתארת את תפקידה הייחודי בקידום החלטת ממשלה להגברת הצל, את הרקע שלה כדור שלישי לגננים, ואת האתגרים והשיקולים הרבים הכרוכים בשילוב עצים במרחב האורבני הקיים ובפיתוח חדש. השיחה נוגעת לחשיבות העצים לא רק להצללה אלא גם לשיפור איכות החיים, להורדת טמפרטורות, להפחתת פשיעה ולתרומה אקולוגית, תוך התייחסות להתנגדויות תושבים, שיקולי תחזוקה והתאמת סוגי עצים לסביבה העירונית. היא מדגישה את הצורך בתכנון מקצועי, שיתוף פעולה עם גורמים שונים, וחינוך הציבור לחשיבות העצים במרחב העירוני. הדר מציינת את באר שבע כעיר מובילה בתחום בזכות שיתוף הפעולה והרצינות של גורמים רבים בעירייה.